המשפחה שלי

 

 

משפחה בשבילי זה הדבר הכי חשוב לי בחיים ,

חום ואהבה, האנשים שאפשר לסמוך עליהם , הם האנשים שהכי קרובים אלי ,בעצם הם האנשים שאני נפגשת איתם כל בוקר שנפתחות לי העיניים .

איתם אני עושה את כל הדברים כמו: לטייל , לשחק, לדבר,להתייעץ, לריב ולצחוק .

אני אוהבת אותם הכי בעולם אם תיכנסו עמוק לתוך משפחתי תראו משפחה כל כך מוזרה ...

כל דבר מתחיל בשקט וניגמר במלחמה , יש באלגן ואי סדר אך בסוף הכל יוצא בסדר..

מנסים לוותר ולהסתדר (על השלט או על המחשב).

אנחנו אוהבים לצאת לטיולים ולצאת למסלולים יפים בצפון, בדרום ,ובעצם כמעט בכל מקום ..

אנחנו גם יוצאים לטיולי אופניים , אך אם אנו קמים קצת עצלים מקסימום יוצאים לטיול ג'יפים .

אוכל אצלנו במקום הראשון!

 

אבא -  אבא בשבילי הוא הבן אדם שאני הכי סומכת עליו הוא האיש הכי קרוב אליי ואני תמיד יודעת שהוא פה בשבילי ושהוא אוהב אותי ומפרגן לי בכל .

אני אוהבת ללכת איתו לפרדס ולנסוע איתו על הסאף  ועם האופניים ולצאת עם הכלב לפרדס.

 

אמא- אמא היא האישה הכי חשובה לי בחיים היא האישה שתומכת בי ושאוהבת ומבינה אותי יותר מכל בן אדם אחר ואני יודעת שהיא תמיד תהייה שם בשבילי, אני ואמא שלי מאוד קשורות.

 

לי - האחות הגדולה שלי כמה אני אוהבת אותה אף אחד לא מבין היא מצחיקה יפה חמודה נדיבה ויש לה עוד המון תכונות טובות .

 

עדי- אחותי האמצעית, הסנדוויץ,  כמה שאנחנו רבות ככה אנחנו גם אוהבות, שתדעי שאני שמחה שיש לי אותך איתך אני יכולה לדבר להתייעץ ועוד המון דברים רק שתדעי שאני אוהבת אותך המון .

כלביי

 

סטוי,

היה הכלב הראשון שלי, אמצנו אותו בחופש הגדול בשנת 2008  שעברנו להדרים

סטוי היה לבן עם עיניים ירוקות לברדור מעורב עם אסקי .

אימצנו אותו "בתנו לחיות לחיות" סטוי  אהב לפעמים לעשות שטויות  אכל את המיטה שקנינו לו ,אכל את הטלפון החדש של ביתנו , הפאלפון שלי , וכמובן חפר לנו בגינה וכשלא היינו באזור הוא תמיד מצא את הזמן לאכל את האוכל שלנו.

סטוי היה ממש חלק מהמשפחה כמו אחי הקטן

שיוצאנו לטיולים היינו מביאים אותו, לצערי סטוי נפטר בבת המצווה שלי,

שבוע לאחר מכן הלכנו רק לראות אם יש כלב מתאים למרות שאבא התנגד מאוד... אמא מצאה איזה כלב ג'ינג'י ואחרי מלחמות לקחנו אותו איתנו הוא חמוד (יש לו קצת אופי של ג'ינג'ים) הוא אוהב להתפנק, בקיצור בוני נכנס לנו למשפחה ואנו אוהבים אותו מאוד, קצת רבים מי יוציא אותו..אך לבסוף מסתדרים

אמא דורית

 

דורית שם משפחה: טופול.

נולדתי 30.10.1968

שם האב: אריה טופול (לייב) ז"ל

שם האם : בתיה ז"ל שם משפחה קודם לבקוביץ.

עיניים ירוקות שיער בלונדיני (צבוע) .

בת מזל עקרב .

כשמאיה נולדה הייתי בת 34 וכיום בת 46.

מאכלים אהובים :חמין ,סטייק , כבד קצוץ וחולה על ממתקים.

תכונות : טובה, אוהבת לעזור, דואגת לכולם , ויודעת לפנק.

תחביבים: ספורט ,לשחק מטקות בים, טיולים בטבע.

 

אני הבת הקטנה במשפחה יש לי שני אחים גדולים דני ואיציק.

נולדתי בהרצליה, בגיל 6 עברתי לכפר סבא למדתי בבית ספר "אוסישקין", חטיבת "שרת" ותיכון "אורט שפירא" , לאחר מכן התגייסתי לצה"ל שירתתי בממר"מ ברמת גן.

עם שחרורי מצה"ל התחלתי לעבוד בחברת "ישראכרט", עד עצם היום הזה, 25 שנה.

 

אני ורפי למדנו ביחד בתיכון אך התחלנו לצאת רק לאחר כמה חודשים, אחרי כיתה יב', רפי היה חייל, נפגשנו במסיבה והעלנו זיכרונות מהעבר מבית הספר וכך התחיל עוד סיפור קטן של אהבה....

לפני הגיוס עבדתי בחנות ממתקים ורפי בחנות גלידה הנקראת "קרוול", כל היום אכלנו גלידות ושוקולדים (אפשר לראות שרפי אכל קצת פחות...)

התחתנו בתאריך 8.1.1992 באולמי "לב העיר" בהרצליה.

גרנו כמה שנים ברעננה בינתיים נולדה לי הבכורה כשנולדה עדי הבית היה קצת צפוף, לכן כשעדי הייתה בת חצי שנה  עברנו לכפר סבא לרחוב ארלוזרוב, ליד אמא ואבא שלי , לאחר מכן נולדה מאיה הקטנה ושמאיה עלתה לכיתה א' עברנו לשכונת הדרים בכ"ס לדירה שלנו כיום.

 

אני אוהבת לטייל, לרוץ ולעשות שמח בכול מקום , אוהבת לבשל ולהכין דברים טעימים שבהתחלה מתלהבים ואחר כך לא אוכלים אלא מוציאים שניצלונים .

אבא רפי

 

שם אבי הוא רפי ,

שם המשפחה בכר .

נולדתי בתאריך  4.7.1966

שם אב: ניסים בכר ז"ל .

שם אם: בלה שם משפחה לפני הנישואין מזרחי .

יש לי שני אחים הגדולים ממני , האחד חיים והשני אבי.

המזל שלי הוא סרטן .

כשמאיה נולדה הייתי בן 36 וכיום אני בן 48 .

צבע שיער : חום

צבע עיניים : חום

מאכלים אהובים : יאפראקס, סחלב, ובורקס טורקי.

תכונות: טוב, אדיב, ומצחיק.

תחביבים : רכיבה על אופניים, טיולי גיפים, לטייל בפרדס ולישון בחופף ותחביב חדש שנוסף לאחרונה גלישה על סאפ.

נולדתי ברעננה ולמדתי בבית הספר "ממלכתי ג"  לאחר מכן בחטיבת הביניים "אוסטרובסקי" ובתיכון "אורט שפירא"

בילדותי אהבתי לטייל בפרדסים, לשחק משחקי כדור, כדורגל, שיחקתי בהפועל רעננה , אהבתי לנסוע באופניים ולנגן על גיטרה .

כל שבת הייתי נוסע עם הורי לחוף הים במכמורת , בהסעות .

אחרי שהוצאתי רישיון אופנוע, הכי אהבתי לבלות עם חברי בטיולי אופנועים .

התגייסתי לצה"ל בשנת 1948 את חלקי הראשון של שירותי הצבאי עשתי בחייל האוויר ולאחר מכן כנהגו האישי של מושל יהודה ושמרון, אפרים סנה .

לאחר שחרורי מהצבא פתחתי חנות לאביזרי רכב ושמה אוטו -מרטק . לאחר מכן ניהלתי חנות גלידה "קרוול",

במקביל למדתי חשמל ב"אורט סנגלובסקי" בתל אביב.

כיום אני מנהל אחזקה בבית אבות המבריא בכ"ס כבר 15 שנה.

אני אוהב לטייל ללכת לים, לכינרת, לטייל בטבע, לגלוש, טיול שטח עם האופניים.

  
 

 

אחותי עדי

לאחותי האמצעית קוראים עדי, עדי נולדה בתאריך 1.2.1997 בבית חולים מאיר שבכפר סבא.

למדתי בבית ספר אוסישקין

ובגיל 11 שעלתי לכיתה ה', עברנו לשכונת הדרים בכ"ס, נכנסתי לביס "רמז", ואח"כ חטיבת אלון, היום אני בתיכון הרצוג בכיתה יב', וביולי אמורה להתגייס לצה"ל.

תחביביי הם לשיר, לרקוד, דרמה עד סוף כיתה ו' השתתפתי בחוג דרמה.

לשחות,  לצלול בשונית האלמוגים,  לשחק במחשב וליראות טלוויזיה .

אני אוהבת להיפגש עם חברים, לשחק באולינג ללכת לסרט, לקניון לצאת לטיולים עם משפחתי או עם חברים.

מאכליי האהובים הם יאפרקס (עלי גפן ממולאים, מאכל טורקי, מצד אבי), חמין מאכל שסבתי ז"ל הייתה מכינה לנו, שניצל וציפס.

אני ועדי כל היום רבות במיוחד מי יוציא את הכלב, אך בסוף אנחנו משלימות ומאוד אוהבות

 
 
 
 
 

אחותי לי

לי בכר ,

אחותי הבכורה שנולדה הייתה נכדה ראשונה לסבא וסבתא שלי ז"ל .

נולדתי בתאריך ה- 11.1.1994 בשעה 23:55 בבית חולים מאיר בכפר סבא ,

לי בת 21 , מזל גדי .

צבע שיער : חום בהיר .

צבע עיינים : חום בהיר מאוד .

למדתי בבית ספר "אוסישיקין", חטיבת שז"ר , תיכון "גלילי" וכיום השתחררתי מצה"ל, לאחר שירות מעניין וכייפי של שנתיים בתפקיד תצפיתנית בגבול עזה, השירות היה מאוד מעניין עברתי את המלחמה, נפלו לנו פצמרים בתוך הבסיס והיה המון אקשן.

תכונות : טובת לב , מבולגנת, חברותית , אוהבת לעזור, רגישה ,חמודה ,ומצחיקה .

דברים אהובים : סטייק , לשחק כדור עף, מטקות, לצאת עם חברות לסרט , לבאולינג, למסעדות או סתם לשבת בקניון , אוהבת לשחק במחשב להתכתב בווטסאפ ,ולטייל עם המשפחה.
אני מאוד אוהבת את לי לספר לה סודות לדבר איתה ולראות איתה סדרות טלוויזיה אם היא במצב רוח טוב אנחנו משחקות טניס שולחן.

 

שביל ראשון שביל הזהות האישית והמשפחתית

אז מי אני?

אני מאיה בכר נולדתי בתאריך 26.6.2002 בשעה 23.25, בבית חולים "מאיר" בכפר סבא במשקל 3.280 . שנולדתי גרנו ברח' ארלוזרוב בכ"ס.

היית בגן טרום חובה וחובה בגן |"ירדן" ועם עלייתי לכיתה א' עברנו לשכונת הדרים בכ"ס, למדתי בביס "רמז " והשנה  נכנסתי לחטיבת "שזר".

אומרים עליי שאני ילדה טובה (אמא שלי אומרת שאני יותר מדי טובה) אני אוהבת לעזור לכולם, אני אוהבת לצחוק ולהנות.

אני אוהבת לשחק טניס, לאפות ,לשיר, ללכת בשבת לים עם המשפחה שלי, לשחק מטקות בים , לשוט בסאפ, לצאת לטיולי מסלולים בשטח וטיולים בג'יפ, אני אוהבת לנסוע עם משפחתי לכנרת לקמפינג אנו ישנים באוהלים עם חברים ומשפחה.  אני אוהבת לשחק באולינג ולראות טלויזיה 

המאכל האהוב עליי הוא יאפרקס (עלי גפן ממולאים אורז, מאכל טורקי שסבתי מכינה), סושי וציפס עם סטייק.

קראו לי מאיה כי אמא שלי מאוד אהבה את השם הזה ולא כי היה לשם משמעות,  הייתה לה ילדה בכיתה בשם הזה שהיא מאוד אהבה, היא מספרת שהיא היותה ילדה מאוד טובה, עדינה, חייכנית, ואמא שלי רצתה שתהייה לה בת כזאת ולכן היא בחרה את השם מאיה.
משמעות שם משפחתי בכר זה אביב.


קצת על משפחתי
יש לי שתי אחיות:
לי בת 21, אחותי הגדולה אני אוהבת אותה מאוד, לי השתחררה לפני כחודשיים מהצבא, אחותי שירתה כתצפיתנית בגבול עזה והיה מעניין לשמוע ממנה כל יום סיפורים. במלחמה מאוד דאגתי לה כי היא כמעט ולא חזרה הביתה, נפלו להם טילים ליד הבסיס ושהיו חדירות מחבלים לא ידענו מה קורה איתה.
עדי בת  18 עדי היא אחותי האמצעית מאז שאני קטנה היא עוזרת לי אנחנו תמיד רבות אך מיד משלימות , אין ברירה הרי אנחנו אחיות.
אחותי לומדת בכיתה יב' בתיכון הרצוג. היא גם שיחקה טניס בילדותה.
אנחנו, שלושת האחיות אוהבות לאכול סושי במסעדות או לקנות מצרכים ולהכין לנו בבית סושי.
ההורים שלי -
אמא שלי, בת 46 עובדת בחברת ישראכרט, אני מאוד אוהבת לדבר איתה, אני מתקשרת אליה 100 פעמים ביום...אני אוהבת לשחק איתה מטקות, לטייל אתה בקניון (לא עובר שבוע בלי קניון) ובכלל אין כמו אמא שלי.

אבא שלי, בן 48 מנהל אחזקה בבית אבות המבריא בכ"ס. הוא האחד והיחיד הוא עוזר לי בהכל ותמיד הוא שם בשבילי. הוא בא איתי למשחקי טניס בשבתו. הוא מעודד אותי ומחזק אותי, אנחנו אוהבים לנסוע בחורף לפרדס עם הכלב

המשפחה שלי אוהבת לנסוע ביחד לטיולים, אנחנו אוהבים לטייל ברגל במסלולים, לצאת לטיול עם לינה באוהלים, ים בריכה בקיצור אנחנו אוהבים להינות ביחד.


"גלגולו של חפץ"

החפץ - צלחת בת 200 שנה צלחת אפורה הלקוחה מסט אנגלי הצלחת נמצאת אצל סבתי בלה כמעט 40 שנה, בצלחת משתמשים רק בפסח ולכן היא נשמרת היטב. אמו של סבא ניסים קיבלה את הצלחת מהוריה והיא מהוריה והיא תוריש אותה לנו, כלומר אנו דור רביעי שיחזיק בצלחת, זו מזכרת מדורות קודמים.

בחג פסח סבתי נותנת לי לאכול מהצלחת כי אני הנכדה הקטנה ביותר .

אירועים מרכזיים בחיי-

שבועיים אחרי שנולדתי אמא של אמא שלי נפטרה ולא הספקתי להכירה, לא

הספקתי להכיר גם את אבא של אבא שגם הוא נפטר ממחלת הסרטן.

שהייתי בכיתה ב' אבא של אמא שלי גם נפטר,  הייתי מאוד קשורה לסבא, הוא היה מוציא אותי כל יום מהגן.הוא היה נשאר איתי עד שאחיותיי חזרו מבית הספר והיה לנו ממש כיף ביחד.

והכלב שלי סטוי שמת ביום בת המצווה שלי.
גם בת המצווה שלי הוא אירוע מרכזי בחיי, בהתחלה אמא לא תכננה לעשות איזשהו אירוע ובסוף עשינו מסיבה בבריכה בקאנטרי.והיה לי ממש כיף , מאוד נהנתי ,רקדנו נכנסנו לבריכה

הכלב שלי

לפני בוני היה לי כלב 7 שנים, קראו לו סטוי . ביום בת המצווה שלי הוא מת והיה לי מאוד מאוד עצוב ומאוד קשה, כשהייתי קטנה הייתי קמה בבוקר מוקדם יושבת במיטה שלו ומספרת לו את כל הסיפורים שלי , שבוע לאחר מכן נסענו ל"צער בעלי חיים" בהרצליה והבאנו את בוני. למרות שהבאנו כלב חדש אני מאוד מתגעגעת לסטוי...

שיר שמלווה אותי עד היום וסבתא דואגת להזכיר לי כל פעם הוא "קאיצי בלאטה..." . שיר בטורקית שסבתא הייתה שרה לי שהייתי תינוקת .

בעוד 10 שנים אני מקווה להיות שחקנית טניס, אלופה!!!