שביל ראשון שביל הזהות האישית והמשפחתית

אז מי אני?

אני מאיה בכר נולדתי בתאריך 26.6.2002 בשעה 23.25, בבית חולים "מאיר" בכפר סבא במשקל 3.280 . שנולדתי גרנו ברח' ארלוזרוב בכ"ס.

היית בגן טרום חובה וחובה בגן |"ירדן" ועם עלייתי לכיתה א' עברנו לשכונת הדרים בכ"ס, למדתי בביס "רמז " והשנה  נכנסתי לחטיבת "שזר".

אומרים עליי שאני ילדה טובה (אמא שלי אומרת שאני יותר מדי טובה) אני אוהבת לעזור לכולם, אני אוהבת לצחוק ולהנות.

אני אוהבת לשחק טניס, לאפות ,לשיר, ללכת בשבת לים עם המשפחה שלי, לשחק מטקות בים , לשוט בסאפ, לצאת לטיולי מסלולים בשטח וטיולים בג'יפ, אני אוהבת לנסוע עם משפחתי לכנרת לקמפינג אנו ישנים באוהלים עם חברים ומשפחה.  אני אוהבת לשחק באולינג ולראות טלויזיה 

המאכל האהוב עליי הוא יאפרקס (עלי גפן ממולאים אורז, מאכל טורקי שסבתי מכינה), סושי וציפס עם סטייק.

קראו לי מאיה כי אמא שלי מאוד אהבה את השם הזה ולא כי היה לשם משמעות,  הייתה לה ילדה בכיתה בשם הזה שהיא מאוד אהבה, היא מספרת שהיא היותה ילדה מאוד טובה, עדינה, חייכנית, ואמא שלי רצתה שתהייה לה בת כזאת ולכן היא בחרה את השם מאיה.
משמעות שם משפחתי בכר זה אביב.


קצת על משפחתי
יש לי שתי אחיות:
לי בת 21, אחותי הגדולה אני אוהבת אותה מאוד, לי השתחררה לפני כחודשיים מהצבא, אחותי שירתה כתצפיתנית בגבול עזה והיה מעניין לשמוע ממנה כל יום סיפורים. במלחמה מאוד דאגתי לה כי היא כמעט ולא חזרה הביתה, נפלו להם טילים ליד הבסיס ושהיו חדירות מחבלים לא ידענו מה קורה איתה.
עדי בת  18 עדי היא אחותי האמצעית מאז שאני קטנה היא עוזרת לי אנחנו תמיד רבות אך מיד משלימות , אין ברירה הרי אנחנו אחיות.
אחותי לומדת בכיתה יב' בתיכון הרצוג. היא גם שיחקה טניס בילדותה.
אנחנו, שלושת האחיות אוהבות לאכול סושי במסעדות או לקנות מצרכים ולהכין לנו בבית סושי.
ההורים שלי -
אמא שלי, בת 46 עובדת בחברת ישראכרט, אני מאוד אוהבת לדבר איתה, אני מתקשרת אליה 100 פעמים ביום...אני אוהבת לשחק איתה מטקות, לטייל אתה בקניון (לא עובר שבוע בלי קניון) ובכלל אין כמו אמא שלי.

אבא שלי, בן 48 מנהל אחזקה בבית אבות המבריא בכ"ס. הוא האחד והיחיד הוא עוזר לי בהכל ותמיד הוא שם בשבילי. הוא בא איתי למשחקי טניס בשבתו. הוא מעודד אותי ומחזק אותי, אנחנו אוהבים לנסוע בחורף לפרדס עם הכלב

המשפחה שלי אוהבת לנסוע ביחד לטיולים, אנחנו אוהבים לטייל ברגל במסלולים, לצאת לטיול עם לינה באוהלים, ים בריכה בקיצור אנחנו אוהבים להינות ביחד.


"גלגולו של חפץ"

החפץ - צלחת בת 200 שנה צלחת אפורה הלקוחה מסט אנגלי הצלחת נמצאת אצל סבתי בלה כמעט 40 שנה, בצלחת משתמשים רק בפסח ולכן היא נשמרת היטב. אמו של סבא ניסים קיבלה את הצלחת מהוריה והיא מהוריה והיא תוריש אותה לנו, כלומר אנו דור רביעי שיחזיק בצלחת, זו מזכרת מדורות קודמים.

בחג פסח סבתי נותנת לי לאכול מהצלחת כי אני הנכדה הקטנה ביותר .

אירועים מרכזיים בחיי-

שבועיים אחרי שנולדתי אמא של אמא שלי נפטרה ולא הספקתי להכירה, לא

הספקתי להכיר גם את אבא של אבא שגם הוא נפטר ממחלת הסרטן.

שהייתי בכיתה ב' אבא של אמא שלי גם נפטר,  הייתי מאוד קשורה לסבא, הוא היה מוציא אותי כל יום מהגן.הוא היה נשאר איתי עד שאחיותיי חזרו מבית הספר והיה לנו ממש כיף ביחד.

והכלב שלי סטוי שמת ביום בת המצווה שלי.
גם בת המצווה שלי הוא אירוע מרכזי בחיי, בהתחלה אמא לא תכננה לעשות איזשהו אירוע ובסוף עשינו מסיבה בבריכה בקאנטרי.והיה לי ממש כיף , מאוד נהנתי ,רקדנו נכנסנו לבריכה

הכלב שלי

לפני בוני היה לי כלב 7 שנים, קראו לו סטוי . ביום בת המצווה שלי הוא מת והיה לי מאוד מאוד עצוב ומאוד קשה, כשהייתי קטנה הייתי קמה בבוקר מוקדם יושבת במיטה שלו ומספרת לו את כל הסיפורים שלי , שבוע לאחר מכן נסענו ל"צער בעלי חיים" בהרצליה והבאנו את בוני. למרות שהבאנו כלב חדש אני מאוד מתגעגעת לסטוי...

שיר שמלווה אותי עד היום וסבתא דואגת להזכיר לי כל פעם הוא "קאיצי בלאטה..." . שיר בטורקית שסבתא הייתה שרה לי שהייתי תינוקת .

בעוד 10 שנים אני מקווה להיות שחקנית טניס, אלופה!!!